על פי נתונים שונים שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת, מעל 20% מתלמידי מערכת החינוך בישראל סובלים מלקות למידה כזו או אחרת החל מבעיות קשב וריכוז, ליקויים והתמצאות בזמן ובמרחב, קשיי שפה, היגוי ומורפולוגיה, עיבוד סנסורי וכלה בזיכרון חזותי ושמיעתי.
לקות למידה מוגדרת כפער בולט בין היכולת השכלית והקוגניטיבית של הילד לעומת הישגיו הלימודיים בפועל. לקויות הלמידה מתבטאות במספר תחומים מרכזיים:
הבנה של הקשיים הללו והמצוקות הרגשיות שהם עשויים להטיל על כתפיו של ילד צעיר מולידה את השאלה הבלתי נמנעת האם קיים קשר ישיר בין לקויות למידה לחרדת בחינות. בעוד שבתחום הפסיכולוגיה חרדות רבות זכו להכרה והגדרה, דווקא חרדת הבחינות מדדה אי שם מאחור ונתפסת בשטח האפור שבין קושי לימודי, התנהגותי ואפילו כפינוק.
בעוד שבחלק גדול מן החרדות המוכרות הטיפול הוא פשוט הימנעות (פחד גבהים, קלסטרופוביה, פחד מנסיעות וכדומה), מסיטואציה של עמידה למבחן לא ניתן יהיה להימנע כליל. אין מדובר רק בבחינות במסגרת הלימודית הבית ספרית, שכן אדם ממוצע יעמוד פעמים רבות בימי חייו בסיטואציה של מבחן - במקומות עבודה, במיונים למטרות שונות וכדומה. חרדת הבחינות גם אם התפתחה בקשר ישיר לבית הספר, משתייכת לצורך לעמוד למבחן ולאמוד בצורה כמותית הישגים וידיעות.
בעוד שבסיטואציות היום יומיות תלמיד בעל לקות למידה יכול להסוות אותה הן באמצעות וויתור והסתגרות והן באמצעות קבלת כלים וסיוע במשימות השוטפות, מעמד של מבחן הוא מעמד מלחיץ בו הילד עומד לבדו מול הסיטואציה. כאשר נלוות לכך גם לקויות למידה הפוגעות לא מעט בדימוי העצמי ובביטחון, ניתן בהחלט לקבוע כי התפתחות של חרדת בחינות היא טבעית ומובנת.
מאחר והקשר בין השניים הוא קשר סיבתי, גם הטיפול בחרדת הבחינות חייב להשתלב עם טיפול בלקויות הלמידה, על מנת להבטיח התייחסות לא רק לבעיה כי אם גם לתסמיניה.
בדומה לחרדות אחרות, גם חרדת בחינות מתבטאת בתסמינים פיזיים כמו עלייה בקצב ובלחץ הדם, קושי נשימתי, הזעה, בעיות עיכול וכו'. תגובות נפשיות דוגמת מתח רב ודאגה טרם הבחינה ורגשות אשם ותחושת כישלון לאחריה אף הן מאפיינות את חרדת הבחינות, כמו גם פגיעה קוגניטיבית דוגמת בלבול ושכחה.
הבשורה הטובה היא ששיטות טיפול התנהגותיות ורגשיות נמצאו כאפקטיביות במיוחד במקרים של אבחון וטיפול בחרדת הבחינות ואין כיום צורך בהכרח למהר אל הטיפול התרופתי. טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים הם טיפולים קצרי טווח המשיגים תוצאות כמט מידיות בזכות התייחסותם לדפוסי ההתנהגות המולידים את החרדה, כאשר לטווח הארוך מומלץ לשלב טיפולים אלה לצד טיפולים בלקות הלמידה עצמה.
